אם תמונה רגילה אחת שווה אלף מילים, כמה מילים לדעתכם שווה תמונת סקס ברשת? מי שמגלה בוקר בהיר אחד את תמונת העירום האינטימית שלו מתנוססת על הוול האינטרנטי נכווה קשות מכל אלה שלוקחים חלק בהפצה והשיתוף. מהצד השני, הוא נכווה גם מאלה שמתנגדים למעשה, שבאופן בלתי רצוי רק מלבים את השיח לגביו ותורמים עוד ועוד להפצת העניין. אך הכוויה המרכזית היא לעולם ממפיץ התוכן הראשוני, שביצע את המעשה בשוגג או בזדון תוך כוונה מסוימת שאין בה שום התייחסות לדעתו ורגשותיו של המצולם. זה קרה ליותר מידי כוכבים וכוכבות בישראל ובעולם (תמצית שבתמצית: ענת הראל, שרון פרי, אלכסה דול, גילי מוסינזון ויוני בלוך מהארץ; אריאנה גרנדה, הת’ר מוריס, ג’ניפר לורנס, ריקי מרטין וג’סטין ביבר בחו”ל) וקורה באופן דומה גם לאנשים שלא נמנים על מפורסמי העולם – בין אם בעקבות תמונה שנגנבה מהנייד האישי ובין אם סרטון מהאייקלאוד שנפרץ, בין אם זו אישה ובין אם זה גבר, בין אם בהעלאה לאתר פורנו ובין אם בשיתוף פשוט בווצאפ, בין אם בקרב בגירים ובין אם בקרב בני נוער.
התופעה המכוערת הזו נמצאת בכל מקום: אנשים מעלים לאינטרנט תמונות וסרטונים של עצמם או של אחרים בעירום חלקי או מלא, מתעדים אקטים ויחסי מין ומפיצים אותם הלאה. הסטטיסטיקה בארה”ב בנוגע לבני נוער למשל, חושפת ש-20% מהתיכוניסטים הודו שהעלו תמונות וסרטונים אישיים שלהם לרשת וכמעט 50% הודו שנחשפו לתמונות וסרטונים של מכרים.
אבל מדוע זה בכלל קורה? מהו הדחף או הרצון העז לשתף תמונות וסרטוני סקס ברשת?
התשובה מורכבת מגורמים שנוגעים לתרבות העכשווית כמו הזמינות, החשיפה לתכנים מיניים והרצון להיות שותפים לה, תרבות המציצנות שמאפיינת את דור הריאליטי, הצורך להישאר מעודכנים וגם ההרגל הבלתי נשלט להעלות תכנים מהמכשיר. ומעבר לכך, קיימים גם מאפיינים קריטיים שקשורים לשימוש בוטה בתכנים מיניים: תרבות הפורנו המובילה לחיקוי ההתנהגות כמו גם לעלייה תלולה ביכולת להתגרות מהתכנים ויוצרת מצב של צימאון כלפי תכנים פורנוגרפיים חדשים, לגיטימיות בנושא הפולשנות, המציצנות וההשפלה והשתייכות לתרבות זו עד כדי אבדן שיקול הדעת או המוסר כלפי אחרים.
למה שמישהו בכלל יצלם סרטון סקס?
עד כה נגענו בשיתוף של מוצרי תוכן קיימים, אבל מה קורה לאלו שמייצרים אותם? מה מוביל אישה לצלם את עצמה בפוזה נועזת ולשלוח בווצאפ לבן הזוג? מה מוביל חבורת סקרנים במסיבת חשק לתעד את האירוע בנייד? סרטונים ותמונות מיניים לא תמיד מועלים ללא ידיעת המצולמים ופעמים רבות הם דווקא מבוצעים בהסכמה מלאה של המשתתפים, אך לא פעם קורה שהשימוש הפסול בהם בדיעבד נובע מרצון לפגוע בצד השני או לנקום בו. במקרים אחרים, קיים צד שלישי שנחשף (בשוגג או בזדון) לאותם תכנים מיניים ומחליט לפרסם אותם או להפיצם הלאה. בקבוצת המקרים העגומה יותר, נמצאים אנשים שמצולמים ללא ידיעתם. כך למשל גילתה לאחרונה בחורה צעירה מטקסס, שהמין האוראלי שהעניקה לבן זוגה, מועבר לאלפי צופים בשידור חי. היא אמנם הסכימה שבן הזוג יסריט את האקט, אך לא ידעה שהוא מבצע שימוש המוני בו במקביל.
חשק מיני, משיכה מינית וסקס נובעים לא מעט מהתרבות שבה אנחנו חיים. בעולם שבו סייבר סקס הוא דבר לגיטימי ואפילו מבורך בין בני זוג (כל עוד השניים מסכימים לכך ומפיקים מזה תועלת), לא נדיר למצוא פרטנרים שמביעים ריגוש באמצעות הטכנולוגיה. בני הזוג יכולים לצפות במסרים ולהפיק מהם את הגירוי הזוגי הבא, להתנסות בדרכים חדשות להביע את היחסים ביניהם ולאתגר את יחסי המין באופן נוח ולגיטימי. כל עוד שני הצדדים נהנים מהמעשה ושומרים אותו לעצמם (או לחוג אנשים שהם מסכימים לחלוק איתם את התוכן), אין בכך כל פסול. אך כשהסרטונים והתמונות מופצים הלאה, בני הזוג מאבדים עליהם שליטה כמו גם את זכויות הפרטיות וזוכים להשפלה פומבית שלא במתכוון. למרבה הצער, התופעה לא מסתכמת רק בהשפלה, במבוכה ותסכול ואף גובה קורבנות בגוף ובנפש בכל רחבי העולם.
איך מתמודדים עם שיתוף תמונות וסרטונים בקרב בני נוער?
אם מודאגת מוזמנת לשיחה בבית הספר. שם מספרים לה על “מעללי” הבת שהופצו לכל תלמידי בית הספר. בשיחה ביניהן חושפת הבת מסכת קשה של אונס, השפלה והצקות לאחר שקיימה יחסי מין עם אחד מבני כיתתה והשניים צילמו את הנעשה. מיד לאחר מכן היא הפכה מנערה רגילה לקרבן הסחיטה של הנער וחבריו והוכרחה לבצע מעשים דומים, כאשר האירועים מצולמים ומופצים בבית הספר דרך הרשתות החברתיות. זוהי כמובן דוגמה קיצונית (וקיימת) שגובלת לא רק בהפצה של תכנים פורנוגרפיים ובחדירה לפרטיות, אלא גם במעשים פליליים מובהקים וחמורים ביותר. במקרים אחרים מדובר בתמונה אחת שנשלחה באופן פרטי ומשם הופצה הלאה. וכאשר היא זולגת לרשת, אין שום דרך לוודא שהיא מוסרת ממנה לחלוטין והיא עשויה להישאר שם לנצח, לפגוע בתדמית והשם הטוב, לגרום לתחושת מועקה, חוסר אמון וביטחון כמו גם חרדות ובעיות נפשיות קשות. גם תמונה קטנה ותמימה עלולה לגרום לנזק עצום.
במקרה הפרטני של בני הנוער, ניתן לפעול באמצעות מניעה: שיחות עקביות עם הילדים ובני הנוער על התופעה והסיכונים, על ההשלכות, האחריות האישית והסיבות להצטלם כפי שפירטנו כאן. שאלו את הילדים מה דעתם על הנושא, ערכו איתם סימולציות והבהירו להם כיצד נכון וראוי להשתמש בטכנולוגיה ומרחבי הרשת וכיצד לבטא את המיניות שלהם או השימוש בה בדרכים כשרות. הדגישו שכל אחזקה והפצה של תוכן מיני היא עבירה על החוק ואם ייתפסו בה, הם יישפטו וייענשו קשות. וודאו שהילדים מטפחים תחושת אחריות אישית בנוגע למסרים שהם מעלים לרשת באופן כללי והאם הם מעלים תכנים של אחרים בהסכמתם המלאה. כהורים, חשוב לפקח על הנושא וללוות את בני הנוער, לקבל סמכות לבדוק את הודעותיהם וחשבונותיהם ברשת ולוודא שהם מבצעים בה שימושים תקינים ולא למטרות מזיקות והרסניות.
כל אלה צריכים להיות מלווים בשיחות פתוחות וכנות (ובלתי שיפוטיות) בנוגע לתפיסת בני הנוער את עולם המין והמיניות, התנהגות מינית וקיום יחסי מין, התובנות שלהם ביחס לצפייה בפורנוגרפיה והדעה שלהם בנוגע למצבים כאלו שמתרחשים כמעט אחת ליום.
“זה קרה לי”. מה עושים במצב של פגיעה?
שיתוף תמונות וסרטונים אינטימיים הוא תופעה בקנה מידה עצום. הטכנולוגיה למעשה מקלה על היכולת לפגוע באחרים (גם בשוגג) ולגרום להם לחוות טראומות המקבילות לאלו שחווים קורבנות תקיפה מינית. ההפצה גורמת לשיימינג מתמשך ועשויה לגרור התנהגות אכזרית, סחטנות, שיפוטיות, מניפולציה, ביוש, הטרדות, הכתמת השם הטוב והמוניטין, התגבשות שמועות ועוד. הנזק הוא תמיד לטווח הארוך והוא הרסני. לגברים ונשים כאחד.
מאחר ולא ניתן לאכוף בצורה מקיפה וכוללת את העלאת התכנים לאינטרנט, תמיד כדאי שתשקלו מראש האם כדאי לשתף פעולה עם הצילום וההסרטה שלכם. שאלו את עצמכם האם מושך אתכם להצטלם או לצלם באופן אישי? האם זה מקרב אתכם אל בני הזוג או תורם משהו לחיי המין שלכם? האם זה הופך אותם למסעירים? האם הדבר מבוצע בעקבות לחץ של בני הזוג או הרצון לגרוף לייקים ולהתבלט? האם אתם נותנים אמון מלא בפרטנרים שלכם?
הפצת תמונות חושפניות של אדם ללא ידיעתו, ללא הסכמתו או בכפייה הינה עבירת הטרדה מינית שעונשה הינו עד 5 שנות מאסר. במידה ונפגעתם ממצב זה, יש להגיש תלונה במשטרה. קורבנות הפרסום של תמונותיהם עשויים לחוות תחושות אשם קשות, לסבול מדיכאון, נטיות אובדניות ואף להתאשפז בגינן. בהמשך הם יסבלו גם מאבדן אמון וחוסר יכולת לפתח קשרים עתידיים, להתמיד במקומות עבודה או בחיים הזוגיים, להסתגל לשגרה או למקומות חדשים ולחוות חרדות, סיוטים ומצוקה שילוו אותם לאורך כל החיים.
חשוב לטפח את תרבות המניעה לגבי הנושא, להזכיר שוב ושוב את הכללים והחוקים, להבהיר לילדים ומבוגרים כאחד מהם ההשלכות להפצת תוכן מיני ברשת, להציף את הנושא ולהשאיר אותו במודעות. יש לתת דגש לכך שמדובר בצפייה בפורנוגרפיה לכל דבר ועל כן היא מעידה לא בהכרח על המצולמים, אלא על הצופים. וככל צפייה פורנוגרפית, מדובר בדבר שעשוי להזיק, לבלבל, לתת מצג שווא, להקהות את החושים ועוד.
ניתן לפנות לשיחות, קבלת מידע וטיפול אצל גופים מומחים כמו המרכז לאינטרנט בטוח, עמותת הכפתור האדום וכן קופת החולים שתוכל לסייע בטיפול רגשי ונפשי. ניתן גם לפנות לעולם הטיפול העצמאי שכולל גישה רחבה ומקצועית לנושא. פסיכולוגיים ומטפלים רבים מעניקים למטופליהם את היכולת לפרוק את רגשותיהם ולסלוח לעצמם, לדבר על הנזקים ולרכוש כלים להתמודדות, לשחרר את הטראומה, להעניק אמון מחדש ולהיבנות מתוך המשבר.
