היא יכולה להכאיב ויכולה גם שלא; היא עלולה לפגוע בפוריות אך גם במראה ובצורה התקינים; תאובחן בצד אחד למרות שהיא פוגעת בשני הצדדים גם יחד; לא פחות מ-90% מהגברים שסובלים מבעיות פוריות יאובחנו כלוקים בה. גברים – הגיע הזמן להכיר את הוריקולציה. מה זה בכלל? מהם התסמינים של הבעיה וכיצד נפטרים ממנה? כל התשובות כאן בפנים:
מהי וריקולציה ולמה היא גורמת?
וריקולציה או בשמה המקצועי: דליות בוורידי האשכים היא ליקוי שפוגע בשסתומי הורידים, המנקזים החוצה את הפסולת שהאשכים מייצרים. מכיוון שהליקוי מונע כניסת חמצן לאשכים, נפגע גם הייצור התקין של תאי הזרע ומכאן שעלולות להיגרם בעיות פוריות.
האשכים בגוף האדם מייצרים תאי זרע וטסטוסטרון. הפעולה שלהם גורמת לייצור פסולת שאמורה להתפנות החוצה וכלפי מעלה, בניגוד לכוח הכבידה. על מנת “לדחוף” במעלה הדרך את הפסולת, ישנם שסתומים שאמורים למנוע ממנה לזרום בחזרה למטה. במצב של וריקולציה, השסתומים הללו נפגעים ולכן אינם מסוגלים למנוע את חזרתה של הפסולת לאשכים. הדבר גורם להפרעה באספקת החמצן לאשכים, החיוני לייצור התקין של הזרע. התופעה פוגעת גם במאפיינים נוספים כמו ריכוז התאים, צורתם ומהירותם, מה שמגביר את הסיכוי למומים מולדים.
פגיעה נוספת מתרחשת גם בטמפרטורת האשכים. במצב התקין, הטמפרטורה של התאים המצויים באשכים היא 35 מעלות. זוהי אגב, הסיבה לכך שהאשכים ממוקמים חיצונית לגוף. על מנת להתגבר על המעלות הגבוהות, אחראית המערכת הוורידית לקירור קבוע של האשכים כך שהם לא יתחממו יתר על המידה. אם כתוצאה מהוריקולציה המערכת לא מבצעת את תפקידה כראוי, הטמפרטורה באשכים תעלה ותגרום להאטה בתנועתיות של תאי הזרע המיוצרים.
איך מאבחנים וריקולציה?
את התופעה ניתן לאבחן כבר מגילאי ההתבגרות (בערך מגיל 15) והיא תחמיר עם הגיל, ככל שלא יאבחנו או יטפלו בה. וריקולציה יכולה להתפתח גם בקרב גברים בוגרים שכבר הפכו להיות הורים וכעת הם מבינים שיש דבר מה שמפריע להם להביא ילדים נוספים.
בעבר נהגו לבדוק וריקולציה רק בבדיקה פיזית, על ידי מישוש שק האשכים ולכן היה קשה לאבחן אותה במדויק. כיום מבצעים את הבדיקה באמצעות אולטרה סאונד (בדיקה מסוג דופלר) הצופה בזרימת הדם לאשכים ומהם. לכך לעתים מוסיפים בדיקת טמפרטורה, שתמדוד את התחממות האשכים ותאשש את הבעיה. בדיקת הטמפרטורה יעילה במקרים שבהם לא ניתן לקבוע את המצב בוודאות באשך הימני, המורכב יותר לזיהוי מהשק השמאלי.
בדרך כלל נהוג לערוך את האבחנה לוריקולציה כאשר הגבר מתלונן על תחושת כבדות באשכים, כאבים או התכווצות של האשכים. בחלק מהמקרים, האבחנה תתבצע כשהגבר מבין שמשהו לא תקין בפוריותו ויישלח לבירור רפואי מעמיק יותר. בשלב הראשון הרופא ימשש את האשכים במטרה להרגיש את הבעיה ולזהות גוש במרקם שמגדירים הרופאים בספרי הרפואה כ”שק תולעים”.
אם הוריקולציה קטנה מכדי להרגיש אותה, יבקש הרופא מהנבדק לכווץ את הבטן ולדמות עשיית צרכים (פעולה הנקראת “תמרון ואלסלבה”). במצב זה אמורה הוריקולציה לגדול כך שהרופא יוכל לחוש אותה. אם הבדיקה בכל זאת לא חד משמעית, יישלח הנבדק לביצוע האולטרסאונד. לפעמים כאמור, יבוצע האולטרסאונד גם מבלי לבצע כל בדיקה אחרת.
תופעה כואבת…לפעמים
וריקולציה היא הגדלה של וריד או של כמה ורידים בתוך שק האשכים. היא יכולה לפגוע בכמות ובאיכות הזרע, לגרום להקטנה והתכווצות של האשך ולכאבים ברמות משתנות. מי שסובל מכאבים, יגלה שהם מחמירים בישיבה, עמידה או מאמץ גופני, אם מדובר על סבל מכאבים למשך תקופה. הכאבים מחמירים בערב וניתן להקל עליהם על ידי שכיבה על הגב. וריקולציה מלווה לעתים גם בכאבים חזקים באזור האשכים ואף הקרנה של כאבים אלה לבטן והרגליים. ועם זאת, כדאי להתעודד! לא בכל בעיית וריקולציה מתעוררים כאבים וחלק מהסובלים עוברים את התקופה עד לסיום הטיפול כמעט ללא כל קושי.
אם אתם מרגישים כאבים בשק האשכים, מדובר במצב רפואי כלשהו שמצריך פנייה מיידית לרופא. במצב שבו אתם חשים כאבים באשכים באופן כללי, ייתכן ומדובר בגידול באשכים, דלקת באשכים, בקע, תסביב של האשך או מצבים נוספים. אם אתם מבחינים באשכים נפוחים ואדומים, חמים או שמלווים בכאב חד ואקוטי שאיננו חולף במנוחה או לאחר נטילת משככי כאבים, אל תמתינו רגע אחד נוסף והגיעו למיון בבית החולים הקרוב.
לעומת זאת, אם אתם מרגישים כאב הדרגתי, עמום, או שמתפוגג לאחר מנוחה, ייתכן ומדובר במצב קל יותר של הבעיה שממנה אתם סובלים. במצב זה, רצוי לגשת לבדיקה אצל רופא המשפחה שלכם.
איך מטפלים בזה?
מכיוון ששסתומים פגומים לא ניתן לתקן, הטיפול בוריקולציה מתבצע כלפי הוורידים החסומים, שבהם נצפתה זרימת דם לא תקינה. לרוב הבעיה נפתרת בניתוח, כאשר ישנם מספר סוגי ניתוחים מקובלים לבעיה:
ניתוח דרך חתך במפשעה או בבטן
ניתוח זה מתבצע בהרדמה מקומית או כללית תוך כדי מיקרוסקופ ודופלר, המפחיתים ככל הניתן סיבוכים. ניתוח זה איננו מורכב וההחלמה ממנו מהירה מאוד, עם מעט מאוד כאבים.
ניתוח לפרוסקופי
הניתוח מתבצע תוך ביצוע שני חתכים קטנים: האחד להחדרת מצלמה זעירה והשני להחדרת מכשירי הניתוח. ההליך מבוצע בהרדמה מלאה ולרוב פחות נפוץ.
חסימה מלעורית
זהו ניתוח שבו מוכנס קטטר לוורידים תוך כדי ביצוע שיקוף אולטרסאונד, כך שיהיה אפשר להניח את הקטטר במקום מדויק שבו ישוחררו ורידים זעירים, החוסמים את הווריד המרכזי.
קשירה עליונה
ניתוח המבוצע תחת הרדמה מלאה, שבו קושרים את הווריד הראשי, כך שיווצרו באופן טבעי ורידים תקינים בבוא הזמן.
צינתור
שיטה נוספת לטיפול בוריקולציה היא צינתור, שפותח על ידי שני רופאים ישראלים שחקרו את התופעה וחשפו את הקשר שלה לבעיות בייצור תאי הזרע.
חשוב לציין שלא בכל המקרים של וריקולציה נדרש טיפול. רק אם מתרחשת הפרעה בפוריות או שקיימים כאבים, נהוג להניק טיפול. אם הרופא המטפל קבע שהבעיה מצריכה ניתוח, הוא יעזור כמובן להשיב את זרימת הדם התקינה לאשכים, אך לא ניתן לדעת האם הוא ישפיע לטובה על מצב הפוריות או ישפר אותו. אם המטופל סובל מחוסר נוחות קלה בלבד באשכים, ייתכן שיהיה אפשר להתגבר על הבעיה על ידי מתן משככי כאבים רגילים ושימוש בתחתונים אלסטיים מיוחדים, המסייעים להקטנת הגודש באזור.
בשורה התחתונה
אם אתם כאן משום שחיפשתם מידע על וריקולציה והדרכים לטפל בה, אתם בהחלט לא לבד. 90% מהגברים שסובלים מבעיות בפוריות הם למעשה גברים שסובלים מוריקולציה ועליהם לעבור טיפולי פוריות בכדי להביא ילדים. בדיקה רפואית תוכל לאתר את הבעיה, אם כי הדבר מצריך תהליך של הפניות ובדיקות מקדימות. לפעמים הבדיקות יהיו כאלו שקשורות לבדיקת פוריותו של הגבר, אם ידוע ששני בני הזוג לא מצליחים להיכנס להריון והאישה שבה עם תוצאות תקינות מהצד שלה.
חשוב לזכור שלניתוחים קיימים אחוזי הצלחה טובים, עם שיעור סיבוכים נמוך, בעיקר באפשרות המיקרו-כירורגית (ניתוח עם חתך במפשעה או הבטן). הרופא יפרט בפניכם את כל שיטות הטיפול האפשריות וימליץ על השיטה הטובה ביותר על פי מצבכם האישי.
