הערכת ביצועים

"מלקת המשרד" – ככה העובדים שלי קוראים לי מאחורי הגב. הם חושבים שאני לא שומעת או לא מבינה את משחק המילים המתחכם שלהם, שלקוח מעולם הסאדו מאזו.

קוראים לי אפרת, בת 42, ואני בעלת משרד פרסום בוטיקי קטן אבל מצליח, במרכז תל אביב.

רוב העובדים שלי הם גברים ולפחות 90 אחוז מתוכם רוצים לשכב איתי (ה – 10 אחוז הנותרים הם פרילנסרים שעובדים מהבית ומעולם לא פגשו אותי פנים אל פנים). מדליק אותם שיש אישה קשוחה, חזקה ובטוחה בעצמה מעליהם, ומן הסתם זה לא מזיק גם שיש לי גוף של מילפית, עם ציצים מלאים וזקורים, תחת מחוצף, רגליים ארוכות וחטובות ושפתיים של מוצצת (ותודה לד"ר בוטוקס שהביאני עד הלום).

יש נשים שאולי היו נעלבות מהכינוי המחפיץ והמבטים המפשיטים של הגברים במשרד שלהן. אבל באופן אישי, לי זה דווקא ממש מחמיא. אין לי ספק שהעובדה שכל העובדים שלי רוצים לדפוק אותי מבחינה מינית ולא מקצועית, שמה אותי בעמדת כוח, ובכלל – אני אישה שאוהבת שליטה.

לא במקרה אני נמצאת בתחום הדורסני הזה שנשלט בידי גברים. הגיע הזמן לשנות את המאזן וזה מה שאני עושה ביום יום שלי עם העובדים שלי…

אני דופקת אותם חזק כל יום, לאורך כל היום, עם שעות ארוכות של עבודה קשה. נותנת להם להזיע מול המסכים שלהם ויכולה להרגיש איך הדופק שלהם טס לשמיים כשאני עוברת לידם.
מחרמן אותי לקלוט איך הם מתאמצים להסתיר את הזקפה שמתרוממת להם בתוך המכנסיים כשאני בסביבה. הם פשוט לא מצליחים לשלוח בעצמם בנוכחותי…

יש ימים שבהם אני גומרת לעבוד, סוגרת את דלת המשרד שלי, וגומרת בזמן שאני מתבוננת דרך מערכת המצלמות במעגל סגור על כל הגברים שעובדים אצלי, יושבים מול המחשב ועובדים עד מאוחר. אבל בימים אחרים, לפשק רגליים על שולחן העבודה שלי ולגעת בעצמי זה פשוט לא מספיק…

היום היה יום כזה. אחד העובדים הלא יוצלחים שלי הצליח לדפוק עסקה גדולה עם לקוח ששווה הרבה מאוד כסף למשרד, ולי – התחשק לדפוק מישהו מרוב עצבים. לא הצלחתי להרגיע את עצמי לאורך כל יום העבודה. אבל אז בסוף היום, צצה לי לפתע מחשבה. "שגיא!" הצצתי החוצה מהמשרד שלי ונבחתי בקול רועם לכיוון ה"אופן ספייס" – חלל העבודה המשותף של כל התקציבאים במשרד.
תוך שניה הוא התייצב בפתח המשרד שלי, הבחור שזימבר את העסקה החשובה, לחוץ ומתנשף.
היה ברור לו שהיום הזה הולך להיגמר אחרת ממה שהוא חשב כשהוא הגיע היום למשרד…

"כנס." פקדתי עליו בטון קריר. "הגיע הזמן לשיחת הערכת ביצועים" – הודעתי לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. "פאק…" – יכולתי לשמוע אותו מסנן בחשש מבין שיניו החשוקות.

שנינו ידענו לאן השיחה הזו מובילה.
"בדיוק" – הודעתי לו בחיוך של ניצחון כשסגרתי מאחורינו את דלת המשרד שלי והגפתי את התריסים הוונציאניים.
חיוך של הבנה והקלה פשט על פניו של שגיא ותוך שניה הוא פשט את החולצה.

שגיא כבר ידע את התרגולת. בכל פעם שהוא מפשל, הוא נאלץ לפצות אותי בהתאם.

אחרי הכל, זה המשרד שלי, זה העסק שלי ואני לא יכולה לאפשר לעובדים שלי להסתובב לי בין הרגליים ולדפוק לי עסקאות בלי לתת על זה את הדין אחר כך.

המוניטין שלי הוא "מי שדופק – נדפק" ושגיא כבר ידע את זה כי זו לא היתה הפדיחה הראשונה שלו.

כשאני עצבנית אני הכי חרמנית שיש, ולכן לא ראיתי לנכון לחכות שכל העובדים ילכו הביתה.

נזקקתי לזין ונזקקתי לו במיידי.

סימנתי לשגיא בידי להתיישב על אחד הכיסאות שמול שולחן המנהלים שלי, ואז התיישבתי מעליו.
לא לבשתי תחתונים מתחת לחצאית העיפרון השחורה והצמודה שלי, והוא נראה מופתע כשקלט את זה. "הגיע הזמן שנדון שוב בביצועים שלך, שגיא" – הודעתי לו, והוא הנהן בהסכמה שקטה.
פרמתי בזריזות את שלושת הכפתורים העליונים בחולצת השרד האדומה שלי, הצמדתי את החזה שלי לאפו ואז התחלתי לדהור עליו, אחורה וקדימה.

יכולתי להרגיש איך הזין של שגיא מתאבן לו כנגד הכוס שלי, וחום מוכר ומענג התפשט גם לי באזור הנרתיק, כשחיככתי את איבר המין שלי במרץ על הבליטה התפוחה שבין רגליו. אחזתי חזק בראשו ושנינו ידענו שהשיחה שלנו עוד לא נגמרה. מהכיס הקדמי בחולצת הכפתורים שלי שלפתי כדור קטן ששמרתי שם בדיוק למקרים כאלו. גלולה קטנה וחכמה להגדלת הפין שנקראת XtraSize ואני מחזיקה תמיד איתי למקרה שאצטרך לבחון את פוטנציאל הצמיחה של העובדים שלי.

ליקקתי את השפתיים של שגיא בחושניות מתגרה ואז כשהוא פשק אותן כדי לנשק אותי, דחפתי לו בהפתעה את הגלולה. "בלע יא אפס" – פקדתי על העובד ההמום שלי בעודי ממשיכה לדהור עליו במרץ. "מה שמת לי בפה עכשיו?!" הוא שאל מבולבל תוך כדי שהוא גונח בחרמנות ומתנשף.

"אתה תיכף תגלה…" הודעתי לו וטחבתי לפיו את אחת הפטמות הזקורות שלי.

כעבור זמן לא רב, שבו שגיא מצץ וליקק לי את הפטמות כמיטב יכולתו, החרמנות שלי כבר הגיעה לשיא והייתי מוכנה להתקדם לשלב הבא בשיחת הערכת הביצועים שלו. התרוממתי מעליו ופתחתי את רוכסן המכנסיים שלו. להפתעתי, שגיא הסתובב בלי תחתונים – מוכן לפעולה! ממש עובד לדוגמא. ממה שראיתי הגלולה כבר התחילה לפעול והזין היה גדול ארוך ועבה משזכרתי מהערכת העובדים הקודמת שעשינו. "בוסית טובה יודעת להעצים את העובדים שלה" – חשבתי לעצמי בשביעות רצון.

התמקמתי מחדש מעל שגיא והתיישבתי בבת אחת על הזרג המתוח והחם שלו.

הייתי כל כך רטובה שהוא הצליח להכנס במלואו לתוך הכוס שלי, למרות שהוא היה ענק עכשיו ורק תפח מרגע לרגע. התחלתי שוב לנוע קדימה ואחורה על הזין שלו – הפעם ממש מרגישה אותו בתוכי, הולך ומתעצם עם כל תנועה שלי. ליקקתי את האצבע המורה של שגיא והסברתי לו מה הציפיות שלי ממנו. הוא התחיל להביא לי ביד, ואני התרשמתי מהשיפור בביצועים שלו בתחום הזה.

אם לקוחות הוא לא מצליח לרצות, לפחות שיספק אותי הלילה…

דהרתי על שגיא והזין הגדול שלו איים לקרוע את הכוס הקטן וההדוק שלי.

הוא התנשם בקול בזמן שעיסה לי במרץ את הדגדגן וניסה להפגין יכולות מולטי טאסקינג ולשאוב לי את הפטמה במקביל. בשלב כלשהו התעשתתי והתרוממתי מעליו, מסמנת לו להתקרב לשולחן המנהלים שלי. "זהו, סיימנו?" הוא שאל בהפתעה.

התעצבנתי וצרחתי עליו: "נראה לך שאצלי אתה לא גומר את העבודה?!"

שגיא לא נזקק לרמז נוסף והצמיד אותי לשולחן העבודה. השדיים שלי נלחצו אל משטח העץ המלוטש, וכל הדוחות שהיו מולי התפזרו על הרצפה.

שגיא פישק לי את הישבנים ותוך שניה השחיל שוב את הזין הענק שלו לתוכי. הפעם מהכניסה השניה. וואו חור התחת שלי בהחלט לא ראה את הגודל הזה מגיע… אבל איך נדלקתי.
העובד שלי חזר לבעול אותי, הפעם מודע למלוא גודלו ועוצמתו ומחדיר את עצמו לעומק בפראות חייתית. הוא סטר לי על התחת ונתן שם עבודה ברמת ביצוע שאף פעם לא ראיתי אותו מפגין בשעות העבודה השגרתיות. תוך כמה דקות הזין שלו מילא לי את התחת בשפיך סמיך וחם. גם אני הייתי כבר על סף גמירה, אז אמרתי לו: "אוקי, בוא נתקדם לשלב הבא".

שגיא שלף את הזין הנוטף שלו בצייתנות מהרקטום שלי, לח ומכוסה מיצים.

"כן, בוס?" הוא שאל.

"הדבר האחרון שאני רוצה ממך זה שתראה לי היכולות האוראליות שלך" – אמרתי והתהפכתי על השולחן.

תוך שניה הלשון של שגיא כבר התחפרה לה עמוק בתוך הכוס שלי.

בין לבין הוא זיין אותי עם האצבעות שלו בשני החורים ואני הרגשתי כאילו מזיינים אותי שלושה גברים. קצה הלשון שלו רעדה לי על הדגדגן כשכל הגוף שלי נכנס למצב של רטט מתזומן.

תוך שניה כבר חוויתי אורזמה מתפוצצת ושפריצים קטנים של מיץ כוס טפטפו לי על השולחן.

שגיא נראה מרוצה מעצמו אבל שאל בהיסוס קל: "אז מה את חושבת על הביצועים שלי כעובד?"
"אני שוקלת לתת לך קידום" –  הודעתי לו וניגבתי את הברטולין מהשולחן.

מוצרים מומלצים!