מעולם לא סיפרתי לאיש, על לירון. זה היה הסוד הכי כמוס שלי, וזה תמיד היה מוסכם בינינו, שעל הקשר שלנו לא מדברים. מעולם הוא לא סיפר לי על חייו, וחוץ מלדעת את שמו וגילו, לא ידעתי עליו דבר. המסתורין הזה תיאר את כל הקשר שלנו, ואם לומר את האמת, גם את הדרך בה נפגשנו. זה היה עוד יום שני רגיל במשרד, לא באמת הייתה הרבה עבודה, והרשתי לעצמי להיכנס לאפליקציה האהובה עליי, LoveFinder. אני אוהבת לדפדף בתמונות, ולדמיין מה היה קורה, אם היה לי את האומץ להתחיל עם כל הגברים הנאים, שאני רואה שם. פתאום ראיתי אותו, משהו בו תפס לי את העין. 'וואו' מלמלתי לעצמי, הוא בדיוק הטעם שלי. עיניים בהירות, שיער כהה, שחום. בהיתי בתמונתו ארוכות, מדמיינת לי מה היה קורה אם היה לי את האומץ לכתוב לו.
החלטתי להשתעשע עם עצמי ולנסות לכתוב לו הודעה. אכתוב אותה ואז אמחק, חשבתי לעצמי. בהודעה, כתבתי שאני רוצה להכיר אותו נואשות ושיגיע לדירה שלי היום בשעה 20:00 בדיוק, הוספתי כמה אני צריכה מישהו להעביר איתו את הלילה. אפילו תיארתי לו בתיאור שובב, מה הייתי עושה לו אם היה מגיע. אחרי חצי שעה, החלטתי להפסיק עם השטויות, סיימתי את העבודה שהייתה לי, והלכתי הביתה. הייתי עייפה, וישר נכנסתי להתקלח, במטרה לשטוף ממני את כל היום הארוך הזה. כשסיימתי עם המקלחת, לבשתי על עצמי טרנינג אפור שכל כך החמיא לי, וגופייה לבנה שחשפה חזה קטן.
ירדתי להכין לי ארוחת ערב, ובעודי פותחת את המקרר, נשמעה דפיקה בדלת. לא זכור לי שחיכיתי למשלוח או למישהו שיגיע, אבל ניגשתי לדלת ופתחתי אותה. הוא עמד מולי, רטוב מכף רגל ועד ראש בגלל המבול שבחוץ. משום מה, נתתי לו להיכנס אליי הביתה מבלי לשאול שאלות. הוא ניגש אלי ושאל, "נו, את מוכנה לקיים את כל מה שהבטחת שתעשי לי אם אבוא?" הייתי המומה, אבל ניסיתי שלא להראות זאת. נשמתי נשימה עמוקה, ונישקתי אותו. אני לא יודעת מאיפה הגיע אליי כל האומץ הזה, אבל זה היה מדהים. העברתי את ידי על חזהו, מנסה למשש ולהבין עם מי יש לי עסק. הוא, שהיה קצת יותר אסרטיבי ממני, שם את ידיו על מותניי, והרים אותי עליו. תפסתי את מותניו עם רגליי, וכיוונתי אותו אל חדר השנייה שהיה בקומה השנייה.
כשנכנסנו אל חדר השינה, הוא הניח אותי ברכות על המיטה, והחל במלאכת הורדת המכנסיים שלי. תוך מספר שניות שכב לירון מעלי, גופו הערום מונח על גופי, כך שאני מרגישה כל חלק וחלק שלו. לאט לאט תוך כדי נשיקה סוערת, התחלתי להרגיש את איבר מינו מתקשח ונעמד. רטט מוזר עבר לי בגוף, והתחלתי להרגיש את פטמותיי נעמדות גם הן. הוא הבחין בפטמותיי, וחייך חיוך מרוצה. הסתכלתי לו עמוק בעיניים, ומלמלתי לו, "היום, הולכים עד הסוף". הוא גיחך, הנהן בראשו, ובלי שום אזהרה מוקדמת חדר אל תוכי. ללא שום רחמים, בצורה מהירה וחזקה, כמו גבר אמיתי. זעקת הכאב שנפלטה מפי, העידה על כך שהופתעתי מחדירתו הפתאומית, אך לא הרתיעה אותו. הוא המשיך לחדור אליי שוב ושוב, תוך כדי שהוא שוכב עליי עם גופו החסון, ומנשק אותי ארוכות לאורך כל הצוואר.
ציפורניי הארוכות ששרטו את גבו, העידו לו על הנאתי, ונתנו לו את אישורי להמשיך. מספר שניות לאחר מכן, הוא תפס אותי במותניי והפך אותי בפתאומיות על הבטן. הבנתי את כיוונו, נעמדתי על ארבע, והשתוקקתי שהוא יחדור אליי שוב. הוא חיכך את איבר מינו בין ירכיי, כאילו מתגרה בי בכוונה. הרגשתי את איבר מיני מתחיל להיות חם יותר ויותר, והרצון שלי שיכניס בי את איברו, המשיך לגבור. לא יכולתי להתאפק, והתחלתי למשש את עצמי עם אצבעותיי, והתחננתי בפניו שימשיך. למה אתה מחכה זעקתי לו. אני חמה כל כך אתה לא רואה? הוא צחק ואמר שבדיוק בגלל זה הוא מחכה. לפתע הוא אמר לי, "אני הולך לכמה דקות וכשאני חוזר אני רוצה לראות אותך שוכבת על הגב ומענגת את עצמך." היססתי לרגע, אמרתי לעצמי 'מה לעזאזל הבנאדם הזה רוצה?' עם כל הסקרנות שלי, הרגשתי שאני חייבת להמשיך עם עיסוקיי ולהגיע לפורקני.
נשכבתי על גבי, ונגעתי בעצמי כמו שמעולם לא נגעתי. עצמתי את עיניי, ופתאום תוך כדי שאני מענגת את עצמי, הרגשתי את ידו על ידי. הוא המשיך במה שאני התחלתי, טייל בתוכי עם אצבעותיו, ואני, נאנקת מרוב הנאה וזזה על המיטה בפראיות. הוא נשכב מעליי, ונכנס בי שוב, תוך שידו מענגת אותי למטה. הייתי חייבת לפרוק איכשהו את ההנאה העצומה שחוויתי, ונשכתי אותו בכתפו. פתאום, הרגשתי משהו שמעולם לא הרגשתי. חשתי באיבר מיני דופק מהר ורוטט חזק כל כך, וזעקת הנאה נוספת יצאה ממני. כן, יותר מהר לירון, יותר מהר, כן, ככה, חזק! הרגשתי אותו תכף גומר, ואני, כבר מזמן הייתי ברקיע השביעי. הרגשתי מנותקת מעצמי, ליבי הלם במהירות מטורפת, וגופי רעד. שנינו גמרנו, וחמש דקות לאחר מכן נרדמנו.
בבוקר למחרת, קמתי למשמע מים זורמים במקלחת. נבהלתי לרגע, אך נרגעתי מיד לאחר שנזכרתי בערב של היום הקודם. קמתי מהמיטה, והחלטתי להיכנס אל המקלחת, מבלי לשאול את דעתו אפילו. נכנסתי אליו, כמעין רומזת על הרצון לשחזר את אתמול. הוא הבין את הרמז, וחייך אליי. מספר רגעים אחר כך כבר היה בתוכי, מניע את עצמו קדימה ואחורה תוך שהמים זורמים מעלינו ללא הפסקה. לא היה לנו אכפת מהמים, מהצפיפות במקלחת, או מהעובדה שאף אחד מאיתנו לא צחצח שיניים הבוקר. כל מה שרצינו זה את ההרגשה המדהימה מאמש. אחרי שסופקנו שנינו, יצאנו מהמקלחת, התלבשנו, וירדנו למטה. אכלנו ביחד ארוחת בוקר, ואז הוא התארגן, לבש על עצמו מכנס וחולצה שהשאלתי לו, לקח את דבריו והלך.
כל אותו היום חשבתי עליו, על התחושה שנתן לי, על החום שהרגשתי בגופי, על הניצוץ שנדלק בי. לא יכולתי להוציא אותו ממחשבותי ביום למחרת, וגם בזה שאחריו. החלטתי שאני חייבת אותו שוב, וכתבתי לו. הוא התייצב אצלי כמו בפעם הראשונה, ואני, חיכיתי לו עירומה במיטתי, משתוקקת שנתחיל את מעשה התשוקה שלנו מחדש. הוא היה כל כך טוב, וגרם לי להגיע לשיא, כל פעם מחדש. הייתי חושבת לעצמי 'וואו. איך הוא עושה את זה? מה יש בו שאין באחרים שהיו איתי עד היום?' כך העברנו כל ערב, במהלך חודשים שלמים. הוא היה מגיע, מספק אותי, והולך בבוקר. חודשים ארוכים של תשוקה, ואהבה.
יום אחד, הוא פשוט נעלם. לא השיב להודעות, לא הגיע לדירתי, נעלם כלא היה, כרוח רפאים ממש. עם היעלמותו נעלמה גם תשוקתי, שבערה בי כל דקה שהוא היה לצידי. אחר אותו היום, לא שמעתי ממנו יותר, וכך, חזרתי אל חיי המשמעממים וחסרי הניצוץ הזה, הניצוץ שלירון הבעיר בי.
